bg
תירס

סוג במשפחת הדגנים (Graminae) ובתת משפחת דוחניים.

שדה תירס עשבים גבוהים, חד שנתיים וחד ביתיים. העלים גדולים (רוחבם 3 ס"מ ויותר). הפרחים הזכריים הן שיבוליות הערוכות בתפרחות דמויות מכבד העולות ופורחות בקצה הנצר. הפרחים הנקביים הן שיבוליות הערוכות בצפיפות על שזרה (מצעית) עבה, בתפרחת דמוית אשבול.

בכל אשבול יש מאות שיבוליות. האשבול יוצא מחיק עלים והשזרה עטופה במתחלים (חפים) ירוקים רבים ("עלי" התירס אותם אנו מקלפים מהקלח). בכל שיבולית שעל השזרה, יש פרח אחד פורה. עמודי העלי הם חוטים ארוכים מאד, המתארכים מעבר למתחלים. זוהי אגודת חוטי המשי התלויה, ברפיון כמעין "זקן", מכל קלח תירס. הצלקת הבולטת החוצה מבין המתחלים - מחוספסת ודביקה.

תירס ההאבקה בתירס נעשית על-ידי הרוח והיא, לרוב, האבקה זרה כי התפרחת האבקנית מקדימה להבשיל. תיתכן גם האבקה עצמית.

הפרי - פרי קיבוצי המכונה קלח. צבע הגרגרים הבשלים שונה, בזנים השונים. פותחו גם זני תירס בעלי גרגרים צבעוניים למטרות נוי.

התירס נמצא במקום השלישי (אחרי חיטה ואורז) בהזנת אוכלוסיית העולם (שמו הלטיני Zea, פירושו ביוונית - קיום). מוצאו: אינו ידוע. יש סבורים כי התפתח מעשב מסוים הגדל בדרום מקסיקו לתירס מין יחיד: תירס מצוי (Z. Mays) ממנו פותחו כל הזנים התרבותיים.

השם מייז ניתן לו על-ידי קולומבוס לכבוד שבט אינדיאני שבשפתו - מייז פירושו מקור חיים.

התירס המצוי הוא צמח גבוה ( 1-5 מ') בעל קנה אטום, שלא כברוב הדגנים. הסתעפות הקנה היא מועטת. מספרם של זני התירס הוא עצום וכולם שייכים למין תירס מצוי. חלקם משמשים לאכילה כירק טרי או מבושל, חלקם מגודלים לתעשיית השימורים, כמספוא לבהמות, למטרות קישוטיות ועוד.

מנבט התירס מפיקים שמן מאכל (שמן תירס) ומהגרגרים מייצרים קורנפלקס, קמח תירס, פופקורן, דקסטרוזה וגלוקוזה (סוכרים) וכן אלכוהול תעשייתי ואצטון. את העלים נותנים כמספוא לבהמות. יש גם זני תירס המגודלים כמספוא או תחמיץ לבקר.

תירס בישראל מגדלים תירס לקלחים:
1998 - 59,400 דונם
1999 - 58,037 דונם
2000 - 55,740 דונם

ותירס למספוא:
1999 - 53,721 דונם
2000 - 40,318 דונם

נובר התירס האירופי התירס נפגע ממחלות פטרייתיות ובהן פחמון וחילדון. המזיק העיקרי הוא הזחל של נובר התירס האירופי (פרפר עש).

תירס מצוי משמש גם כחומר גלם לתעשיית מוצרים שונים. הרכב תזונתי של הגרגר היבש: כ- 72% פחמימות, בעיקר עמילן, כ- 12% חלבונים, כ- 11% שומנים, כ- 2.5% תאית וכ- 2.5% מלחים. הקנים הצעירים של התירס מכילים כמות ניכרת (כ- 8%) של סוכר קנה (סוכרוז) המנוצל בשעות חירום כמקור לסוכר.

העמותה לקידום החינוך המדעי בישובי אצבע הגליל