bg
תורמוס

צמח עשבוני חד-שנתי, שייך למשפחת פרפרניים.

תורמוס העלים מאוצבעים (12-5 עלים) בעלי פוטוטרופיזם חיובי. פטוטרת העלה ארוכה. הפרחים גדולים בדרך כלל, צבעוניים (לבן, צהוב, כחול) וערוכים על עמוד התפרחת. הפרחים חסרי צוף והחרקים הנמשכים אליהם (בשל צבעיהם באים לאסוף אבקה. יש מנגנון האבקה על-ידי חרקים, אך בדרך כלל מתרחשת האבקה עצמית. הפרח - אופייני בצורתו לבני משפחת פרפרניים (אפונה, טופח וכד') ומכיל 10 אבקנים.

ל 5 אבקנים יש מאבקים מוארכים ולחמשת האחרים - מאבקים עגולים. המאבקים המוארכים מקדימים להתאבק להבשיל ומשירים אבקה בעוד כפתור הפרח סגור. האבקניים בעלי מאבקים כדוריים ממשיכים להתארך ודוחפים את גרגרי האבקה לקצה הפרח (חרטום ה"סירה"). חרק הבא לבקר בתורמוס, חונה על ה"סירה" ולוחץ אותה כלפי מטה. זה גורם לפתיחת חריץ ה"סירה" וגוש האבקה שמונח בה נדחף החוצה ונדבק לבטנו של החרק. מאוחר יותר גדלה הצלקת ומציצה החוצה ואז היא מואבקת ע"י חרק נוסף המגיע טעון אבקה. ואולם, כאמור, רוב ההאבקה בתורמוס היא עצמית.

תרמיל תורמוס הצמחים ובמיוחד הזרעים, מכילים אלקלואידים - לופינידין ואוקסילופינין, שהם רעילים ונותנים לגרגרים ולמספוא טעם מר. בתנאים מסוימים נוצר גם חומר מרעיל מסוכן בצמח לופיניטקסין. התרמיל היבש מתבקע, הקשוות מסתלסלות כקפיץ והזרעים מושלכים מתוכו.

בתרבות פותחו זנים של תורמוס ללא אלקלואידים אין עדיין זנים מסחריים מתוקים של התורמוס הלבן.

הסוג תורמוס מונה כ- 300 מינים חד-שנתיים ורב-שנתיים. בארץ ישראל צומחים בר 6 מינים של תורמוס, שלושת המינים העיקריים בבר הם:
  • תורמוס הקרוי בעל הפריחה הגדולה סגולה - הבולטת למרחוק, גדל בקרקעות כבדות בהרים (גם קרקעית גיריות).
  • תורמוס צר עלים בעל פריחה וורדרדה-סגולה, גדל על קרקע חמרה בשרון ועל בזלת ברמת הגולן.
  • ותורמוס ארץ-ישראלי - בעל פריחה בהירה (מעין קרם מעורב בתכול וורוד), גדל על קרקעות חול וחמרה במישור הארץ.

שדה תורמוס התורמוס נתקף במחלות ובמזיקים השכיחים בקטניות-חורף אחרות והוא רגיש מאוד לנמטודות.

הרומאים, וכן אבותינו, השתמשו בתורמוס כצמח מטייב את הקרקע, והשימוש בו לזבל ירוק נפוץ באזור הים-התיכון, ובחלקי תבל שונים הוא משמש עדיין בעיקר למטרה זו. במדינות רבות, בעיקר באזור הים-תיכוני, מקובל התורמוס גם למאכל אדם, לאחר שהוא מבושל או נשלק במים רותחים, לביטול המרירות ולהרחקת האלקלואידים. גרגרי תורמוס

הגרגרים מכילים אחוז גבוה של חלבון שערכו הביולוגי רב. רק הסויה יכולה להשתוות לתורמוס מבחינה זו.

בארץ מגדלים תורמוס באדמות הקלות של אזור החוף, בעיקר לזבל ירוק.


העמותה לקידום החינוך המדעי בישובי אצבע הגליל